|
|
|
|
|
קיכלי רונן Song Thrush Turdus philomelos
|
|
הקיכלי הרונן הוא חולף וחורף מצוי ביותר בארץ, באיזורי חורש ופארקים. הוא קטן מהשחרור, בטנו לבנה עד צהבהבה ואליה ניקוד שחור בולט. הגב, העורף והזנב בצבע חום. תת הכנף (בית השחי) בצבע כתום צהבהב, פרט הבולט בתעופה. הקיכלי חששן ונוהג לעוף בתעופה ישרה מעץ לעץ. מזונו בעיקר רכיכות וחסרי חוליות אותם מחפש על הקרקע ולרוב הוא מפצחם על אבן. שמו של הקיכלי ניתן לו על שום שירתו היפה, אך בארץ הוא כמעט ולא שר. קולותיו העיקריים ציפ דק וחד, המושמע הן בתעופה והן על הקרקע.
בעבר נקרא הקיכלי "הטרד המזמר". מקור
השם טרד מהשם הלטיני TURDIDAE. א. שמאלי כותב בספרו
צפרים בישראל על התנהגות הלינה של הקיכלים: "לפנות ערב בנטות השמש ימה, יתאספו
עשרות טרדים בחורשה אחת ללינת לילה. אפלת בין ערביים אופפת את העצים, והציפורים
אינן נראות. רק תנועתן נשמעת בין העצים בעוברן מענף לענף, כדי לבחור מקום ישיבה
נוח ללילה. ועוד שעה ארוכה נשמעת מתוך האפלה שיחתן השקטה כשהאחת שואלת והאחרות
עונות: ציפה ציפה, דק טיקס טיקס!"
|
